Florentine-tel-aviv
שכונת פלורנטין

מגיע לנו פלורנטין משגשגת

שמי רפי פייג, אני אוהב את השכונה הזאת ואני מרגיש שמגיע לה יותר. אני רואה צעירים בתחילת דרכם שהחליטו לגור יחד מתוך תחושת שייכות. יש פה כל כך הרבה גיוון אנושי ופוטנציאל להצלחה שרק מחכה לפרוץ בצורה רחבה. אני חושב שצעירי פלורנטין צריכים להיות הגאווה של תל אביב.

אנחנו צריכים ללמוד להתמקד במה שחשוב לנו באמת תמיד האמנתי שגאון אמיתי הוא אדם בוגר עם דמיון של ילד בן 3. ילד עדיין מאמין שהוא יכול לעשות הכל. הדמיון שלו לא מרוסן. הוא מדמיין איך להיות אסטרונאוט, איך לבנות גורדי שחקים. ילדים לרוב שואפים הכי גבוה וזה משהו שמגיע להם באופן טבעי מבפנים.
המבוגרים הם אלו אשר הורסים לו את הרף הגבוה. הם מחדירים בו את הפחדים ואת חוסר הביטחון. אני מוצא את עצמי מסתובב ברחובות פלורנטין ורואה צעירים וצעירות רבים שגרים פה בשכונה ומנמיכים ציפיות לעצמם ועובדים בעבודות שלא מקדמות אותם ואני מרגיש שמגיע להם יותר. בכל מקום רואים עוד בחור או בחורה צעירים מבריקים שלא מאמינים מספיק בעצמם ואני חושב שהבעיה נובעת מזה שלאותם הצעירים אין את הכלים הנכונים בכדי ללכת ולהגשים את עצמם.

לקחת סיכון

לפני 43 שנה, לאחר שלחמתי במלחמת יום הכיפורים עזבתי הכל ולקחתי את אשתי ואת הילד הראשון שלנו ועזבתי את הארץ בפתאומיות בכדי לגור בלוס אנג׳לס בארצות הברית. הייתי בחור צעיר עם משפחה חדשה ללא כל מושג מה אני הולך לעשות. אני עדיין לא תמיד מצליח להבין איך היה לי את האומץ לפעול כמו שפעלתי אז אבל התשובה הטובה ביותר שאוכל לתת זה שהרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. כך זה נמשך שנים, למדתי ולקחתי סיכונים. הקמתי פרויקטים עסקיים ובניתי בניינים. כל זה הגיע מתוך ההבנה שאני יכול לעשות הכל כל עוד אני אתן את כולי למיזם שאני מקדם. כן, ברור שהיו כאלה בזמנו שחשבו שאני מופרע, איך בלי לדעת אנגלית אני עוזב הכל וחולם כל כך בגדול. לשמחתי הם למדו שהם טעו מאוד לגביי. לפני כחמש שנים חזרתי סוף סוף לגור באופן קבוע בישראל. הרגשתי שזה הרגע להשקיע את הכוחות שלי פה ולבנות משהו חדש. מצאתי את עצמי שוב ושוב חוזר לפלורנטין לאט לאט התברר שלי שכל הדרכים שלי מובילות לכאן.

פלורנטין 2.0

אני נהנה לראות אנשים צעירים מצליחים ולכן חשוב לי לראות את השכונה הזאת פורחת, לראות קהילה משגשגת באנשים יוצרים ויזמים. מתוך הניסיון שלי בעסקים אני מבין שהעולם שלנו צועד לעבר כלכלה מתקדמת יותר, אישית יותר. מצד אחד לחלקנו יהיה קשה יותר מבחינה תעסוקתית אבל מצד שני יפתחו אפיקים חדשים ומזהירים. הפרילנסרים הם העתיד, אנשי דיגיטל, כותבי תוכן, אנשי מחשבים, הייטקיסטים, מעצבים גרפיים. העולם נהיה אישי יותר. פלורנטין היא המקום האידאלי לאנשים בעלי דמיון והחזון שלי זה לראות את כל האנשים הנפלאים האלו מצליחים ובונים חיים משגשגים.

אי של ריכוז, עשייה והתפתחות

פתיחת טאפ לתשלום על בסיס שעתי ויומי היא היישום של החזון שלי לשכונה. בניתי מקום חדש שיהיה כלי, פלטפורמה, אולי כמרקחה עבור המוחות של פלורנטין. זהו חלל עבודה שיתופי בתל אביב שנותן מקום לכולם. שלא כמו רוב מרחבי העבודה אנחנו נותנים אפשרות לכל כיס וברור מעליו שאנחנו מעניקים הנחות נוספות לסטודנטים. פה כולנו נוכל לשבת יחד או לחוד ולעבוד, להתרכז וללמוד לבד או קורסים בכיתות קטנות. טאפ זה המקום בו אנשי מקצוע של העידן החדש פוגשים אחד את השני. עורך ווידאו שפוגש יוצר פס קול, מקדמי אתרים פוגשים כותבי תוכן צעירים. זהו מקום לכולם. אני רואה בטאפ המשך ישיר של העשייה שלי לאורך השנים ואני מאמין שזאת הדרך שלי לתרום לדור החדש.

Comments

תגובות

השארת תגובה